באחת ההרצאות האחרונות שעשיתי בשבועיים האחרונים כשדיברתי על ה- "new normal " , שהוא הכל חוץ מנורמלי, העלו מספר סוכנים את נושא השחיקה כתוצאה מהמצב בסגר האחרון. "אנחנו עייפים" הם אמרו לי. "עייפים מזומים, עייפים מניהול העסק בתנאים הנוכחיים, עייפים מהתמודדות עם הבית/העסק/הלקוחות/העובדים/הצורך בלהחזיק את הראש מעל המים". "עייפים" נקודה.
תנאי אי הוודאות בהם אנו כולנו עובדים בזמן האחרון, מהווים אתגר לא קטן למנהלים ובעלי עסקים. אי הוודאות המתמשכת מייצרת עייפות ותחושת שחיקה במוטיבציה ובאנרגיה. הלחץ המתמשך מוביל להתשה פיזית ומנטלית. ההתשה הזו חמקמקה, כמעט בלתי נראית אבל משפיעה ישירות על התפוקות שלנו ושל העובדים, מייצרת חוסר באנרגיה ומוטיבציה וריחוק שהוא לא רק חברתי אלא גם מנטלי. לא רק אצל העובדים, גם אצל המנהלים ובעלי העסק.
אז איך כן ניתן להתמודד עם הסיטואציה? ב- 3 רמות:
- המנהל עם עצמו – כשחשבתי על ה"איך" עבר לי בראש סרטון הבטיחות המוקרן בטיסות – זוכרים את הרגע הזה שאומרים לנו שבעת חירום, קודם שמים את מסיכת החמצן על ההורה ורק אח״כ על הילד? ובכן גם כאן. בדיוק אותו דבר. השקיעו רגע כדי לברר עם עצמכם, מה שלומכם בימים אלו.
שאלו את עצמכם –מה כן נתן לכם אנרגיה בזמן האחרון? (למידה של משהו חדש, ספורט, זמן שקט עם עצמי, עזרה למישהו אחר) ושלבו יותר מהדברים האלו באופן מובנה בלו״ז השבועי שלכם. שתפו את העובדים בכך שאתם מקדישים זמן למילוי המצברים האישיים שלכם. זה יעשה שני דברים – יוכיח שאתם אנושיים ויביא לקרבה ביניכם וכן יהווה עבורם דוגמא אישית לעשות עם עצמם אותו דבר.
- המנהל עם העובד – כל אחד עובר את התקופה הזו באופן שונה. לא תמיד מה שאתם מרגישים, גם העובדים שלכם מרגישים. יש כאלה שמתמודדים עם הדברים יותר בקלות וכאלה שעבורם זהו גיהנום. מעבר להפגנת אמפטיה חשוב שתיצרו שיחות של 1X1 עם עובדיכם ותשאלו אותם "מה ההשפעות העיקריות של הימשכות המצב הזה עליך?״, ״מה הקושי העיקרי שאתה מתמודד איתו מול מה שקורה?״, ״איך רמת האנרגיות שלך בימים אלו?״ בקשו לקבל תשובות שמתייחסות לא רק לנושאים מקצועיים או ניהוליים אלא גם לרמה האישית והמשפחתית.
מומלץ לשאול אף – ״מה את/ה צריך/ה ממני?״. מעבר למידע הקונקרטי שתקבלו, זוהי שאלה שמעבירה מסר שאתם כאן עבורם. תוכלו ללמוד מהתשובות הרבה מאד על הדברים שיכולים לייצר אצלם מוטיבציה.
- המנהל והצוות – לכם כמנהלים, יש השפעה רבה על מידת השחיקה בצוות – איך אומר סימון סינק – "״אל תשאלו את עצמכם איך להוציא את המקסימום מאנשיכם – הם לא מגבת שצריך לסחוט. שאלו את עצמכם איך תגרמו להם להיות בעבודה במיטבם?״
אנשים זקוקים לאינטרקציה, לתחושת חיבור ושייכות, אלו חסרות מאד בתקופה זו. באמצעות שיתוף וונטילציה אפשר לחזור ולחבר בין העובדים. אחת לשבוע ערכו ישיבת צוות ופיתחו בשאלה על המצב לדוגמה: "״עכשיו שאנחנו מספר חודשים לתוך הקורונה, איך אתם רואים את האופן בו הגבנו כצוות?״, ״מה האתגר שהכי מעסיק אתכם בימים אלו ברמה האישית, משפחתית, מקצועית?״, ״לאור האופן בו הצוות מתמודד עם המצב – מה עובד לנו טוב? מה אנחנו עושים פחות טוב?״ תתפלאו לראות מה שאלות כאלה עושות להעלאת ויצירת חיבור בין העובדים, כן…וגם אליכם.
גבשו בסיעור מוחות משותף עם הצוות הרגלי עבודה חדשים – זו הזדמנות מצוינת מאין כמוה לשנות את התרבות הארגונית ולייצר חדשה נכונה וטובה יותר – שאלו את עובדיכם – מה אפשר לשנות כדי לאפשר להם עבודה נוחה יותר, פחות עומס, פחות התנגשות בין עבודה ובית, אתם יכולים להסכים כולכם יחד על שעות מוסכמות בהן אנשים יהיו זמינים, יום ללא זומים או כל רעיון אחר.
זוהי ללא ספק תקופה המהווה בית ספר מזורז לניהול במצבי קיצון. זוהי הזדמנות לחזק יכולות ניהול ולצאת מהמשבר הזה מנהלים הרבה יותר טובים.
לסיכום אצטט את פיטר דרוקר אשר אמר – Culture eats strategy for breakfast"״
תרבות ארגונית חשובה יותר מאסטרטגיה בהשפעתה על הצלחת הארגון. השנה הזו יכולה להיות ההזדמנות שלכם לייצר תרבות ארגונית חדשה ומתאימה יותר למצב המורכב בו אנו חיים, פועלים ועובדים.
