"אני גם רוצה להביא את המכה, ומהר אם אפשר".
זו התשובה שקיבלתי מחברה שסיפרתי לה שאני הולכת לקחת קורס ביזמות נדל"ן. השאלה הראשונה והמתבקשת שלה הייתה –
"מה לך ולנדל"ן?"
"כלום, כרגע לפחות.. הרעיון הוא ללמוד לייצר הכנסה פסיבית שתביא לי עוד כסף מעבר לעבודה שלי"
לכי תסבירי..
שנים אני דואגת לעוד הכנסות שייצרו לי שקט כלכלי.
מהרווח הראשון שעשיתי כמלצרית הלכתי והשקעתי את מיטב כספי במניות. ולמדתי על בשרי את הבדלי "המכות".
כשהייתי צריכה כסף במיידי השקעתי בהתאם, וכשרציתי כסף שיזוז לאט ויחכה לי עד המטרה הנכונה השקעתי לטווח הארוך.
מניות הן שוק לא יציב. לא פעם ולא פעמיים שמעתי משפטים כמו מה את מבינה? איך את יודעת בכלל במה להשקיע? וזלזול מכאן ועד תאילנד..
הפעם אותה חברה ראתה את קורס הנדל"ן שלי כאופציה להביא את המכה ומהר.
ואני, שיודעת שאת הסבלנות, אי אפשר לקנות במכולת ושכסף טוב לא עושים בקלות, לקחתי בחשבון שאני מוכנה "להשקיע" מזמני ולחכות להזדמנות הנכונה, להשקעה הנכונה, לנדל"ן הנכון.
באותה שיחה עלה גם נושא הזוגיות, איך לא, אנחנו עדיין בנות..
וכששמעתי את המשפט:
"אני רוצה לדעת אבל אם יש לזה עתיד כבר אחרי כמה חודשים" הבנתי מיד שהכתבה הבאה קוראת לי.
"אבל איך תדעי אחרי כמה חודשים אחותי?" שאלתי אותה
"לא יודעת, אומרים שמרגישים שזה זה, אז אני מחפשת את התחושה ורוצה להאמין שאדע על ההתחלה"
מי מאיתנו לא תהה לעצמו בכל תחילת קשר בדיוק את זה. האם הוא או היא הם הזוגיות הנכונה עבורי? הם "האחד"?
איך אפשר לדעת?
אז מה הקשר בין מניות בבורסה לאהבה אתם שואלים?
אנחנו מוצפים בתכנים כל יום מהבוקר עד הלילה שמראים לנו בזמינות לא הגיונית של הכל מהכל כאן ועכשיו. מרגילים אותנו לסיפוק מיידי "קנה היום וקבל מחר"!
ציפיות שלא תואמות את המציאות כי לא הכל אפשר לדעת, להבין ולקבל – עכשיו.
כשרק נכנסתי לעולם הזה אמא הושיבה אותי לשיחה והסבירה לי את החשיבות של הסבלנות, שצריך להיכנס כל יום ולבדוק מה מצב המניות, ושצריך לקחת בפרופורציה במקרה ולא הצלחתי.
יכולה לספר לכם על התחושה כשנכנסים לחשבון ורואים את המנייה בירידה. הלב דופק, דופק כל כך חזק, הכסף הולך ונעלם, לצאת או לא? למכור את המניות? להוציא את מה שנשאר וזהו?
לא כיף בקיצור.
אבל, ויש אבל, אותה התחושה שישבת, חיכית, ואולי אפילו קצת שכחת מהכסף ההוא שם בצד ופתאום הכל טס קדימה ויש לך מספיק לטיול או רכב או כל שעולה על רוחך…
זו תחושה שאי אפשר לתאר באמת.
אותם "שטיקים" גם עם אהבה וזוגיות.
אנחנו רוצים לדעת אם אנחנו לא "מבזבזים" את הזמן שלנו ולא מבינים שאת האחד/ת אי אפשר למצוא, צריך לייצר.
כמו שאמרנו צריך להיכנס כל יום ולבדוק מה מצבם, צריך לקחת בפרופורציה במקרה ולא הצלחתי, ובראש ובראשונה צריך להשקיע כמו במנייה.
בטוח יש התאמות טובות יותר או פחות בין שני אנשים אבל אני אומרת שלא משנה מה בחרנו יש לנו דרך לעבור עם אותו אדם ולעבוד על הזוגיות.
אנחנו לעולם לא נדע אם יש יותר טוב בחוץ כי האופציות פשוט לא נגמרות.
אבל הטרנספורמציה שאנחנו עוברים כאשר אנחנו מחליטים להשקיע בקשר והתמורה שאנחנו מקבלים מאותו אדם שווה הון, מספיק כמו מנייה.
כדי 'להביא את המכה' בכל מובן שהוא פיננסי או זוגי צריך לחפור טוב טוב כדי למצוא את ההזדמנות הנכונה. צריך ממש לעבוד בזה!
בעולם בו הזמן שווה כסף יותר מאי פעם אני יכולה להגיד לכם שצריך להשקיע זמן כדי למצוא את ההזדמנות הנכונה עבורנו.
מצאת את ההזדמנות? הרגיש לכם נכון? תעבדו על הקשר הזה. תפתחו את בני הזוג, תשקיעו בהם.
אבל לעולם לא תוכלו לדעת אם השקעתם נכון אחרי כמה חודשים בלבד, או נכס אחד שמכרתם או מנייה אחת שהשקעתם.
זוגיות היא מנייה, תשקיעו במניות ערך ותהיו סבלנים, כמובן שהכל תלוי במטרה שלנו.
המניות יכולות להיות גם לטווח הקצר, חד פעמיות (;
אם אהבה היתה מניה באיזו מניה הייתם משקיעים? וכמה?
