אופס, עשיתי את זה שוב..

כולנו מכירים את הרגע הזה בזוגיות שאנחנו תוהים לעצמנו 'איך הוא יכול לעשות את זה שוב כשהוא יודע כמה זה מעצבן אותי?'
'איך צורת החשיבה שלה עובדת שזה נראה לה לגיטימי'?

"אני לא מבין איך היא עושה את זה כל פעם מחדש אמרתי לה שזה משגע אותי!
נכנסים למיטה בלילה ותמיד יש חצי שעה שהיא תקועה באינסטגרם ופייסבוק במקום להיות איתי. סוף יום אחרי העבודה של כל אחד, קצת זמן איכות, מה ביקשתי?!"

"דיברתי איתו אתמול על זה שחשוב לי שלא רק אני אעשה כלים ואהיה על הדברים של הבית ושמהרגע שעברנו לגור יחד אז אנחנו אוהבים אבל אני תמיד זאת שאחראית לדברים האלה. והוא אמר שמבין אבל הנה, היום הגעתי הביתה ושוב הכל אותו דבר. ערימה של כלים בכיור".

"אני מדברת איתו על זה כל פעם ואין הבנה. כל פעם אנחנו בתוך ריב ואז הוא מדבר אליי בטון כאילו אני טיפשה וכמה פעמים אני יכולה להסביר לו שזה מעצבן ממש ובאמצע ריב זה עוד יותר מדליק אז למה זה טוב?"

"קובעים שעה אני מחכה לה למטה והיא אף פעם לא מגיעה בזמן! ראבק! כמה קשה להתארגן מספיק זמן מראש? אני יושב באוטו מוצא את עצמי מסתכל על השעון שוב ושוב וממשיך לחכות כל פעם כמו לא יודע מה והקטע שהיא יודעת שזה מזלזל בי"

את כל המשפטים האלה שמעתי בזמן הפגישות איתם. והם מוכרים לכולנו.
אלו הטריגרים שאנו מפעילים, כאשר אנו דוחפים את השני במודע או לא במודע לנקודות הכי פגיעות שלנו. 

הריבים בזוגיות שלנו אינם קשורים באמת למה שאנחנו חושבים שהם קשורים.

הנושאים העמוקים ביותר שמביאים אותנו להיכנס ללופ של ריב שרק הולך וגודל הם לרוב לא קשורים לתוכן הריב – כלים בכיור, איחורים, גלילה בטלפון וכו'
הם לרוב, עוסקים בצרכים האמיתיים שלנו, בפגיעות שאנחנו חושפים ובטריגרים שמפעילים אותנו. 

ככל שאינטימיות עם אדם אחר גדלה, כך גדל הסיכוי שהרגשות והפגיעות שלנו אפילו בדברים הכי קטנים יבואו ביחד עם מגננות פרימיטיביות, עם הגישה שאנחנו יכולים לשנות את הצד השני, ועם הרצון העצום שהצד השני יכיר 'בבעיות' שלו.
אנו זוכרים את התחושה המוזרה הזאת בה אנו כל כך כמהים לחיבוק מאותו אדם שעיצבן אותנו כרגע עד רמה שלפעמים לא בא לנו להיות איתו באותו החדר.

אם כשבת הזוג שלנו לא מרימה את העינים מהמסך כשהיא בטלפון בזמן שאנחנו נכנסים למיטה מרגיז אותנו, זה לא בגלל שהיא לא הרימה את העינים, זה בגלל שזה נופל לתוך דפוס שאנחנו חווים כמזניח. 

אם בן הזוג שלנו דואג להיפגש עם החבר שלו כל שבוע אבל לא מגלה עניין לדייט שבועי איתנו זה עלול לעורר את חוסר הביטחון שלנו שהוא בעצם לא רוצה להיות איתנו או שאנחנו לא מספיקות עבורו. 

בשני המקרים,  הטריגרים האלו פועלים כמשפך לתחושת הנטישה או הכישלון שלנו.
וכאשר הם מופעלים שוב ושוב באופן שחוזר על עצמו לאורך זמן, זה יוצר לנו עדשה שדרכה אנו רואים וחווים כל אינטרקציה עם הצד השני. 

אם אנחנו חושבים שלבן הזוג שלנו לא אכפת מאיתנו, אז כל פעולה שהם יעשו תתפרש דרך העדשה הזאת.
לעומת זאת, אם אנחנו חושבים שהפרטנרים שלנו רוצים בטובתנו אז כל מה שהם יגידו או יעשו נפרש מהזווית הזאת. 

כמה פעמים יצא לנו להגן אל מול הצד השני על פעולה כל כך קטנה לדעתנו שזה הזוי שהצד השני לא עושה?
או שלא נשמנו באמצע ריב מרוב שניסינו להסביר כמה אנחנו פגועים שתכלס מבפנים לא באמת ידענו למה? רק כי הרגשנו את זה בגוף.

לעיתים קרובות, את הריבים שלנו אפשר לחלק ל 3 ממדים נסתרים שונים בשיחה.

• כוח ושליטה: ריבים של כוח ושליטה יכולים להישמע כמו:
  
  "אנחנו שוכבים רק כשאתה רוצה"
  
  "אתה מערער אותי ליד החברים שלנו"
  
  
• טיפול וקרבה: ריבים כאלו יכולים להישמע ככה:
  
  "למה במקום לתמוך בי אתה רק יורד על הפחד שלי מהסיטואציה"
  
  "למה רק אני שולח הודעות או מתקשר? אני מרגיש כאילו אני רודף"
  
  
• כבוד והכרה: ריבים מהסוג הזה ישמעו כך:
  
  "את לא מעריכה מספיק את כל מה שאני כן עושה בבית"
  
  "למה אתה קובע עם חברים ולא בודק איתי קודם מה הלוז שלי?"
  
  

בכל ריב יש מתחת לפני השטח, ובכל ריב כנראה יש יותר מסתם אחד מהדפוסים האלה. אבל ברגע שאנו מכירים בהם ומודעים אליהם אנחנו מקבלים מסגרת מסויימת המאפשרת לזהות יותר נכון על מה באמת "יושב" הריב. 

איך יוצאים מהלופ?
יוצרים דפוסים חדשים.
יציאה מהלופ היא פירוק והרכבה מחדש של כל פעולה שלנו במהלכו.
הרי צעד מוביל לצעד, אם לא היה נאמר המשפט הספציפי שנאמר, לא היינו מתחילים להתעצבן..

הרעיון הוא לבטא את שעל ליבנו ובאותה נשימה להתייחס גם לנקודת המבט של הצד השני.
זה אולי לא משהו שיגיע לנו בצורה טבעית בהתחלה להגיד משפט כמו "אני מרגיש משהו, זה לא אומר בהכרח שאתה עושה את זה, אבל אני צריך שתקשיב לי רגע"

או "קבעתי עם חברים שלי היום בערב, אבל אולי אפשר לעשות משהו ביחד מחרתיים, איך זה נשמע לך?"

יצירת דפוסים חדשים של מודעות עצמית הדדית וקבלת המקום של האחר היא המפתח שלנו לשיפור הדינמיקה.

זהו את הצורה, את הבסיס, את השורש של הבעיה וחישבו איך לשקף ולדבר עליה ישירות. 

Most relationships fail because couples fight with pride more than they work with love.