המאמר הזה לא מדבר על ביטוח, הוא לא מזכיר סוכנויות או חברות, הוא לא מדבר על רגולציה ולא על יחסי מנהלים עובדים. המאמר הזה, מדבר על מה שכולנו חווים לפעמים, על רגע אחד שבו את או אתה מוצאים את עצמכם דוחפים הכל לפיתה וממהרים להמשיך לדבר הבא.
"חומוס, עגבנייה, פטרוזיליה וקצת בצל. זהו, רק שיהיה מהר". כך שמעתי השבוע בחור צעיר, לבוש בבגדים אלגנטיים מהודרים ומהודקים לגופו, מבקש ממוכר באחד מרחובות תל אביב.
עצרתי לרגע ותהיתי לעצמי, כמה פעמים במהלך חיי מצאתי את עצמי דוחפת משהו לכיס הבצק הזה רק בשביל להשביע את יגונה של הבטן תוך כדי נחישות לסיים את "הארוחה" במהרה ולהתקדם לדבר הבא.
איני דיאטנית, אם כי למדתי לסקרנותי מספר חודשים בווינגייט גם את התחום הזה, אך אני יכולה לומר בוודאות שלא כך בנוי התפריט להצלחה.
הפיתה הזו, עלולה לעיתים לסמל חוסר תכנון משווע שמייצר לחץ, עומס מיותר, תחושת תסכול ובעיקר – חוסר שקט נפשי. יש בנינו גם כאלה שייהנו מהמצב המתואר ואף יתמידו בו באופן עקבי ומודע לחלוטין, אך מי מאתנו שכן היה רוצה לתפוס פיקוד על חייו נדרש להחליט שהוא מנהל את עצמו בצורה אפקטיבית יותר.
בעזרת החלטה אחת פשוטה לפסיקה ומאתגרת לביצוע, ניתן לקחת שליטה על המשאב היקר לנו ביותר והוא הזמן. איננו יכולים לעצור אותו כמובן ומי מכם שיצליח וודאי לא יצטרך עוד לעבוד בעתידו, אולם תכנון, בקרה והגדרת סדרי עדיפויות הן אפשריות לחלוטין.
חוסר ניהול של הזמן, גורם לנו לעבוד קשה יותר, לבזבז, להזניח תחביבים ובמקרים שכיחים – לפגוע במה שחשוב.
אז איך עושים את זה נכון?
ראשית – סדר.
מבלי לייצר סביבכם סדר, קשה מאוד לשלוט בנעשה. ערמת המסמכים בפינת האוכל או על שולחן העבודה, כוס קפה ישנה באוטו, כלים בכיור או חולצה זרוקה בחדר הם אלמנטים מינוריים שמשפיעים על יכולות התפקוד היום יומיות שלנו. כל סממן כזה, מזכיר לנו באופן אינטואיטיבי משימה אחרת שברגע עלייתה לשלטון ממלכת המודעות – מבלגנת מחדש את המחשבות.
אחרי שסידרתם את התפאורה – עתה ניתן לגשת לתוכן – כל תחום מקבל את שמו: משפחה, משרד, בית וגם…כן. נכון. – אישי.
רשמו את המשימות הקיימות בכל אחד מן התחומים בצורה הנוחה לכם ביותר: אפליקציה, דף מחברת, או לוח מחיק – זה בכלל לא משנה. החליטו על סדר עדיפויות לפי קריטריונים לדוגמא של חשוב או דחוף ושמרו על כך שהחשוב – לא הופך דחוף.
עצה נוספת שלרוב נדחקת הצידה היא תשומת הלב שנדרש לתת לשעון הביולוגי המתזמן את כולנו. לכל אחד שעון משלו ולפיו ניתן לדעת באילו שעות אנחנו ערניים, צלולים ומרוכזים יותר ובאילו פחות. ברגע שיודעים להבדיל בין השעות המאתגרות לשעות השיא ניתן ורצוי להתאים במידת האפשר את הלו"ז – לשעות הללו. אם אני אדם של בוקר וב 9:00 כבר סיימתי ריצה, ארוחה ומקלחת טובה – ישיבת צוות יכולה להיות אופציה נוחה אך אם איני כזו, עדיף שב 9:00 אעבור על מיילים ואשתה קפה.
אצטט את דמותו של איתן כבל בארץ נהדרת שאומר: "אני מדבר על מהות, אל תיקחו אותי לפרוצדורה". על הפרוצדורה ניתן לקרוא בגוגל וחיפוש פשוט של המילים "ניהול זמן" יחשוף בפניכם טיפים נוספים, רבים וחשובים.
במאמר זה, ציינתי שלושה כלים עיקריים אולם חשובה לי הנגיעה במהות. כל שינוי באורח החיים אינו פשוט ומחייב אותנו לזוז מאזור הנוחות, אך תפיסת הפיקוד על הזמן היא קריטית.
רק לפני חודשים בודדים, ליוויתי ארגון שבראשו עמד מנהל מן השורה הראשונה. איש חכם, מפולפל וממולח מהסוג שמגיע רחוק. לשאלתי אותו, מדוע הוא קרא לי לייעוץ בחר לענות בכך שהציג לי תמונה. בתמונה היו 3 ילדים קטנים ואשה, אשתו. "זו הסיבה", אמר לי. "והסיבה קרובה להתפרק".
היום המצב אצלו שונה. בשליטה. יש זמן פתאום לאנשים קרובים, לתחביבים ואפילו לרוץ 4 פעמים בשבוע. תתפלאו לדעת – ישנה גם עלייה ברווחים שנובעים מתפעול נכון יותר.
ישנם כלים שהם בגדר nice to have, תפאורה, מותרות.
לנהל את הזמן נכון, זה must.
בשונה ממנהגי, את הטיפים השארתי לכם לחפש וכתבתי כאן בעיקר על החשיבות.
הפיתה ידידיי, טעימה להפליא אך ארוחה נינוחה עם פתיחה, עיקרית וקינוח –
שווה הרבה יותר. בעיקר לנפש, בעיקר לכם.
