״אם תרצו לעשות שינוי מינורי בחייכם – עבדו על ההתנהגות, אם תרצו לעשות  פריצת דרך משמעותית – עבדו על התפיסות״

״אם תרצו לעשות שינוי מינורי בחייכם – עבדו על ההתנהגות, אם תרצו לעשות  פריצת דרך משמעותית – עבדו על התפיסות״.       (סטיבן קובי)

יום ראשון השבוע. סוכנות במרכז הארץ.

הוא -: "אני לא טוב בניהול הזמן שלי, צריך שתתני לי כלים איך לעשות את זה נכון. אני לא מספיק לנהל את העובדים כמו שצריך".

אני -: "אין בעיה. בפגישה הבאה שלנו ביום שלישי, שבוע הבא ב-12:00 נשב על כל הנושא של ניהול עובדים  וכלים לעשות את זה נכון".

הוא-: "לא, לא. אין מצב. בואי נשב על זה ב- 17:00 אחרי שכולן מסיימות כי אחרת לא אספיק את כל העבודה".

אני -:  ??‍♀️

יום שני השבוע. סוכנות בצפון.

הוא -: "היא שוב רוצה העלאת שכר, אמרתי לה שאגדיל לה את הבונוס. זה בסדר?"  

אני -: "לא. אתה שואל אותי בדיעבד אחרי שכבר השבת לה. סיכמנו שאנחנו לא מעלים יותר השנה את השכר, נכון?".

הוא -: "כן, אבל אחרת היא תעזוב ואז מה אני אעשה?"

אני -: "ואחרי שתגדיל לה את הבונוס, כמה זמן זה יחזיק עד שהיא תרצה שוב לעזוב?".

הוא -: ??‍♂️     

ההבדל בין שינוי התנהגות לשינוי תפיסה הוא שמיים וארץ. במהלך עשרות ליווים אני רואה הרבה מנהלים ובעלי עסקים המזהים בעצמם קושי או בעיה מסוימים באופן הניהול שלהם ומחפשים כלים לשינוי ההתנהלות, כאשר הבעיה נעוצה למעשה בתפיסת הניהול שלהם וכל נסיון לשנות התנהגות בלבד תייצר תסכול ולא תחזיק מים. דומה הדבר לטיפול בסימפטום במקום בבעיה.

 המצב אליו הביאה אותנו הקורונה מחדד את הבעייתיות של הנושא עוד יותר ומציף בעסקים רבים את הדברים אל מעל לשטח. מנהלים רבים מוצאים עצמם מתמודדים עם הכשלים הניהוליים שלהם באופן חד יותר מתמיד. דבר המביא לתסכול רב, התשה וירידה ביכולת התפקודית שלהם ושל העובדים תחתם.

לזיהוי התפיסות ערך רב –  בחינת התפיסות של מנהל יובילו אותו לשנות חלק מההתנהלות שלו באופן שישפיע על התפקוד של כלל העסק.

על  מנת ליצור שינויים בהרגלים כך שישארו לאורך זמן, שינוים מהסוג שנאמר לעצמנו בדיעבד ״איך לא עשינו את זה קודם?״, עלינו לשנות את התפיסה.

ובכן כיצד עושים את השינוי התפיסתי הנדרש?

1. הצעד הראשון הוא זיהוי ההתנהלות שמעכבת אותנו. הכרה באותן פעולות והתנהגויות שנרצה לשנות. כאן, אני באה למוטט את המיתוס הידוע – לא חברים. הבנת הבעיה אינה מהווה 50% מהפיתרון. היא בדיוק מה שהיא. הבנת הבעיה בלבד או יותר נכון, אם נרצה להיות מדויקים יותר – הבנת הסימפטום בלבד.
2. הצעד הבא – זיהוי התפיסה שעומדת מאחורי ההתנהלות שלי כיום–  זאת מתאפשר ע״י כך שתשאלו את עצמכם מה התפיסה שבגללה אני פועל/ת באופן הזה. או! פה אנו כבר יכולים לומר שהתקדמנו ועברנו לזיהוי הבעיה עצמה. ישנם כלים שונים לזיהוי התפיסה וניתן להשתמש במודלים שונים כמו NLP, אניאגרם, או אחרים ובלבד שנבין מה הגורם להתנהלות המעכבת שלנו. 
3. ולבסוף – בחינה מחודשת של התפיסה – הצעד הבא הוא ההבנה במה משרתת אותנו התפיסה (או "הסיפור הפנימי" שלנו, כפי שאלון אולמן נוהג לקרוא לכך)? עלינו לשאול את עצמנו האם ה"סיפור" הזה תמיד נכון? מה המחיר שה"סיפור" או התפיסה הזו גובים ממני?

עצם המענה על השאלות עושה את רוב העבודה בדרך לשינוי, למעשה, בעצם התשובה על השאלה אנו הופכים פעולה אוטומטית – למודעת, מכאן הדרך לבחור עד כמה הסיפור הזה משרת אותנו ולפעול בהתאם למה שהיינו רוצים שיקרה כבר נתון בידינו לבחירה מודעת ומושכלת יותר. אין זה אומר שבניית הרגל חדש תהיה קלה, אך היא הופכת לאפשרית.

למעשה, אנו שואלים את עצמנו האם אנו נשארים בהתמודדות שמגיבה לשינוי ולא עוברים להתמודדות שמובילה את השינוי.

מזהים כאלה התנהגויות אצלכם? רוצים להבין יותר טוב איך לשנות אותם ולהפוך למובילים במקום מובלים? 

ובכן יקיריי, על מנת להצליח בכך צריך –  לעצור לשם שינוי.