"תגידי, וכמה זמן התהליך הזה לוקח?" נשאלתי השבוע בפגישת היכרות שלי עם לקוח חדש.
"קארטה קיד ראית?" שאלתי אותו.
"ברור! מי לא ראה את זה" הוא מיד עונה.
"ואיך הוא הצליח? כמה זמן לקח לו? אתה יודע?" השבתי.
אנחנו דור "האינסטנט".
הקידמה שידרגה לנו המון תחומים בחיים, זו כוחה אך זו גם חולשתה.
מי שהתרגל ש"תוך שנייה" האוכל מוכן במיקרוגל, הכסף יוצא מהכספומט, ואם רוצים לדעת משהו לוקח שנייה לחפש בגוגל- מסתגל לחיים של "אינסטנט". הכל בא מהר, בקלות, כאן ועכשיו.
משפטי העצמה מחכים לנו בכל פינה ברשתות, קורסים לפיתוח עצמי נמכרים יותר מאי פעם ומשפט הדגל של כולם הפך להיות ש"הרגל מטמיעים תוך 21 יום".
תהליך מעצם היותו תהליך, בעיקר כזה של פיתוח עצמי, בניית הרגלים ודפוסי חשיבה נכונים לא ייקח לכם לעולם 21 יום.
אני לא פסימית, אני ריאלית. התהליך שכולם מחפשים לדיוק העצמי, הבנת האדם שאני, וההרגלים שנכונים לנו הוא סוג של 'מלחמה' אין סופית, זה תהליך של יצירת 'אני' חדש בנוסף ל'אני' הישן. ובכל פעם שיתעורר אצלנו טריגר כזה או אחר נצטרך להיות מודעים אליו, לעצור ולא לפעול לפי אותם הדפוסים שהניעו את ה'אני' הישן הזה.
והתהליך הזה הוא לכל החיים.
מכירים את התחושה הזאת כשאתם פוגשים אדם שהוא כל כך מצליח? שהוא חי אורח חיים בריא, אוכל טוב, מתאמן כמו שצריך, יש לו את העבודה שהוא אוהב והוא מרוויח מספיק בשביל לחיות כמו צריך?
זו תחושה שאי אפשר לתאר במילים אנחנו ישר מרגישים על מישהו שהוא מוצלח, שהוא יודע מה הוא עושה.
בואו נדבר על הסוד שלו, הוא מבין את המשמעות של תהליך, הוא מכבד אותו.
כל אותם ספרים, קורסים ודיאטות לא יעשו את העבודה בשבילכם.
הם יתנו לכם את האמונה שהכל תלוי בכם, את המוטיבציה להתחיל, את התחושה שהבלתי אפשרי, אפשרי. אבל, הם לא יתנו לכם את ההסבר איך ביום יום לבנות את השינוי במהלך השגרה.
ובהיעדר כלים לממש את השינוי המיוחל, מודעות אינה חצי פתרון, היא 100% תסכול. והמסר שלי הוא פשוט, קחו אחריות.
לקיחת אחריות אכן תעשה את הבלתי אפשרי לאפשרי אך לא באינסטנט.
בבחירה שלנו, ברצון שלנו לתוצאות מיידיות אנחנו בעצם בוחרים לא לקחת אחריות, מהסיבה הפשוטה- כאשר בחרתם בפתרון שהוא "אינסטנט" הרבה יותר קל להסביר אחר כך למה הוא לא עבד.
-"השתתפתי בקורס אבל הם לא היו מספיק טובים ולא הסבירו לי איך".
-"התחלתי את הדיאטה הזאת אבל היא לא טובה היא לא מתאימה לי".
אז בואו נעשה סדר אחת ולתמיד – איך? איך מטמיעים הרגלים? איך עוברים תהליך ומצליחים בו?
בראש ובראשונה, תהיו מוכנים לשלם את המחיר.
יש מחיר שונה לכל אחד אבל הוא שם. מחיר העצלנות, הנוחות, הוויתורים..
הקשבה-
תקשיבו למה שאנשים שעברו את התהליך שאותו אתם מחפשים לעבור – אומרים לכם, הקשיבו לכל אותם ספרים, קורסים והרצאות שאתם רואים ושומעים וקחו בתור התחלה, משהו אחד מכל אותם הדברים שאתם רוצים לאמץ לחייכם האישיים.
סבלנות-
הסבלנות היא כמו בירה, טעם נרכש.
היא קצת לא עוברת לנו בגרון בהתחלה אבל ברגע שהבנו אותה אנחנו על הגל.
הסבלנות היא חלק בלתי נפרד מבניית הרגל ותהליך, היא מחייבת אותנו לשבת בשקט ולכבות את כל אותם רעשים מבחוץ המפריעים לנו לקבל את הזמן שדורש התהליך.
התמדה-
אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה.
כל פעולה שנבצע על בסיס יום יומי, תהפוך להרגל, שיהפוך לאופי.
נחזור לקארטה קיד, ההתמדה שלו, להגיע למאמן כל יום ולבצע את אותה הפעולה כל יום ויום היא שנתנה לו את היכולת לנצח בקרב.
הוספה-
הוסיפו כל יום עוד קצת. אי אפשר לשנות את הכל במכה אחת. בחרו דבר אחד להתחיל בו ולאט לאט תוסיפו.
אם נחכה שההרגלים הלא טובים שלנו ייעלמו ואז נתחיל לבנות את ההרגלים החדשים- נמשיך לחכות.
לדוגמה ניהול זמן (ניהול עצמי…) בהתחלה תוסיפו ליומן את האימונים האישיים הקבועים שלכם. לאחר מכן, הוסיפו פגישות שקבעתם, גם עם חברים, ובשלב שאחרי תוסיפו התראות של כל הטלפונים שאתם צריכים להחזיר לאנשים. באופן הזה, תצליחו להגיע למצב שהנכם, יום אחד, מנהלים את הלו"ז שלכם באופן מתוכנן.
הנטייה שלנו היא לזהות את השינוי שאנו רוצים לעבור ולהתאהב בו. אנו נוטים לחשוב ששינויים גדולים קורים לנו בחיים כשאנחנו מגלים אותם.
אבל, רגע הגילוי שלנו, הוא לא רגע השינוי.
אנחנו באמת משתנים רק כאשר אנחנו הופכים את אותן מסקנות לדרך חיים.
זה ממש כמו זוגיות, אנחנו מתאהבים בהתחלה, הכל מרגיש ונראה לנו טוב. הפרפרים לא מפסיקים להופיע, יוצאים, מגלים אחד את השני, לומדים דברים חדשים על הפרטנר.
אבל השלב בו אנו עוברים מהתאהבות לאהבה הוא השלב בו ההתלהבות של ההתחלה נרגעת, השגרה מתחילה להיכנס, ואנחנו מבינים שיש פה עוד עבודה לבניית התשתית לפנינו…
איך נדע שהשינוי הצליח לנו? שההרגל מוטמע בנו והפך לדרך חיים?
אנו נוטים, לדוגמה, להתחיל להתאמן, להיות עם מוטיבציה בשיא, שבועיים שאנחנו מתמידים ואז תתחיל לקונן בנו התחושה שעשינו שינוי, אך בעצם, אלו רק פעולות מקדימות.
רק ברגע שחבר יציע לנו להיפגש ואנחנו נזיז אותו לשעה אחרת כי נעוץ לנו אימון ביומן, אותם אימונים יהפכו למשהו שבשגרה רק אז נדע שאכן השינוי הוטמע.
וזה רבותי… דורש זמן.
“True life is lived when tiny changes occur"
Leo Tolstoy
