על אחיתופל שמעתם?
אחיתופל היה היועץ מספר אחד בתנ"ך ומספר אחרון בו זמנית . איך?
הוא היה יועצו של דוד המלך, ולאחר מכן עבר להיות יועצו של אבשלום (בנו של דוד).
אבשלום ודוד, כידוע, נלחמו האחד בשני. אב ובן להזכירכם…אחיתופל שהיה יועצו של אבשלום ייעץ לו עצה מצויינת. עצה שהייתה מביאה אותו לניצחון. אך אחד המרגלים של דוד ייעץ לאבשלום עצה הנוגדת את זו של אחיתופל. אבשלום בחר בסופו של דבר בעצה של המרגל ובכך למעשה הביא על עצמו להפסד בקרב ולמותו.
מאז סיפור זה "עצת אחיתופל" נחשבת לעצה רעה. עצה שלא צריך להקשיב לה. למה?
כי אחיתופל ייעץ עצה מצוינת, אך בגלל שבגד בדוד, ה"בוס" הראשון שלו, הוא נחשב לבוגד ומאז שמו נהרס. האם מוצדק?
הכל עניין של נקודת מבט.
אבל בואו נדבר רגע על עצות.
כולנו צריכים עצה מידי פעם.
האינסטינקט הראשוני שלנו, כאשר אנו מתלבטים הוא להתייעץ עם חברים, משפחה, חוכמת ההמונים או מישהו המתמחה בנושא בו אנו מתלבטים.
הרבה נותני עצות מקיפים אותנו אבל לא תמיד הם הכתובת הנכונה עבורנו.
לא פעם ההורים מייעצים לנו ללמוד מקצוע מסויים או תואר כלשהוא כי זה מה שהם מכירים ויודעים.
החברים ייעצו לכם לא ללכת על העבודה שהציעו לכם או כן לצאת עם הבחורה החדשה שהתחלתם איתה.
עצות יש בשפע. אבל מה קורה כשאתה מקבל עצה טובה אבל מהמקום הלא נכון?
לכל אחד מהקרובים אלינו יש את הרצון לייעץ, לתמוך, לעזור כשאנחנו צריכים אותם.
אבל כשהחבר אומר לך ללכת להתחיל איתה האם הוא אומר זאת מנקודת המבט שלו? האם הוא אומר שכן כי הוא היה מתחיל איתה או כי היא מתאימה עבורך?
כשההורים ממליצים לכם ללמוד תואר ספציפי, האם הם אומרים זאת מתוך כוונה שלא תחזרו על הטעויות שלהם? או אולי כי אם היו יכולים לחזור בזמן הם היו רוצים להגשים את החלום שלהם וללמוד את התואר הנ"ל? האם הם אובייקטיבים כאשר הם מנסים לעזור?
לכל אחד מנותני העצות יש את נקודת המבט שלו, הפחדים המניעים אותו, השקפת העולם שלו, הרצונות שלו, הדעות בהן הוא מחזיק אבל בעיקר – חוסר אובייקטיביות. במיוחד אם הוא קשור אלינו ריגשית.
רובנו פועלים על פי אינסטינקטים.
האינסטינקט הראשוני כאשר אדם נותן עצה היא להקביל את הסיטואציה לחיים שלו או במקרה יותר גרוע לתת עצה ממקום אינטרסנטי העונה על צורך של נותן העצה ולא של המקבל.
התוצאה, לעיתים, מובילה אותנו בסופו של דבר לקבל החלטות המבוססות על סיבות שלאו דווקא נכונות לנו.
לכן, כל החלטה שנקבל על סמך עצה מאדם לא אובייקטיבי תהיה עצה שככל הנראה, לא תהיה נכונה לנו.
ועצה לא נכונה, מגלים רק בדיעבד.
על ההשלכות של אחרי אפשר לומר המון. חשוב רק לציין כי אל לנו להאשים את נותן העצה היות וכוונתו בדרך כלל טובה. האחריות על הבחירה עם מי להתייעץ נתונה רק בידיים שלנו.
איך בכל זאת יודעים במי לבחור?
עצה טובה מורכבת מכמה דברים –
אמפתיה. יש לדעת להקשיב ולקבל, מבלי לשפוט.
ניתוק. נדרש לראות את עולמו של המבקש, להבין מה מניע אותו, מהיכן נובע הבלבול או חוסר ההחלטיות. וכמובן לדעת לנתק את עצמנו והשקפותינו מהדברים המובאים בפנינו.
הבנה. על היועץ להבין את רגשותיו של המבקש, את העובר עליו כרגע, להרגיע ולחשוב על הפתרון המתאים עבורו.
תקשורת. יש למצוא את הדרך להעביר את הדברים באופן הכי כן, מונגש ופשוט כך שמקבל העצה יוכל להבין ולהיות פתוח לדברים הנאמרים. פיתרון המוצג באופן שיפוטי או מתנשא לא יפול על אוזניים קשובות.
קבלה. כולנו בני אדם. לא כולנו יודעים להגיע לפתרונות שלנו לבד וצריכים הכוונה, לכולנו יש את הטריגרים הגורמים לנו לצאת מאיזון ולהביא אותנו לידי בלבול. יש לקבל את העובדה שמי שעומד מולך אינו יודע מה לעשות ותפקידך הוא לקבלו ולאפשר לו מקום.
אלה חמשת הדברים שמנחים אותי בכל פעם מחדש כאשר בוחרים להתייעץ איתי.
חמישה דברים שבסופו של תהליך גורמים לאדם היושב מולי לחייך, להודות, להעריך, ולהרגיש בנוח.
מעטים האנשים היודעים לתת עצה מלב שלם.
לב היודע לעשות הפרדה בין עולמו של הנותן לעולמו של המקבל. לב, השם בצד את כל מניעיו שלו, היכולים להשפיע על האחר.
חשוב לזכור כי יש המבקשים עצה או עזרה יותר כאישור למה שכבר החליטו בעצמם. יתכן ונייעץ והם יחליטו לעשות ההיפך הגמור. אל לנו לכעוס על כך אלא להבין.
בחרו את האנשים הנכונים לכם כדי להתקדם ולהשיג את המטרה.
זכרו, עצה טובה שווה זהב, לכן, כל אחד שעזר וקידם אתכם צעד אחד קדימה, שגרם לבעיה להיראות פשוטה יותר, קלה יותר והפתרון באמת היה נכון.. תתייעצו איתו שוב.
