מה אפשר ללמוד מהבוסים שלא רוצים לפגוש במעלית

יש משפט שאומר – "מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם"…

בעקבות מספר פגישות שהיו לי בשבוע האחרון עם חלקכם מוצאת לנכון לחלוק איתכם (בגישת "מכל לימון אפשר לעשות לימונדה")  איך הפכתי את הבוסים הגרועים ביותר שהיו לי במהלך חיי כשכירה, למורי דרך מובילים שלי. כן, כן, אתם קוראים נכון. קחו כוס קפה, התיישבו נוח והכינו את עצמכם לשמוע כמה טיפים שישפכו אור על כיצד להיות הבוס שכולם חולמים עליו (או לפחות לא נמלטים ממנו במעלית).

תוכנית "אוזן קשבת" – 

פגשתי בוסים שהייתי יותר מעדיפה לשוחח עם הקיר מאשר איתם. למה? כי הקיר לפחות נראה כאילו הוא מקשיב. כיצד זה רלוונטי לכם? פשוט, היו הבוס שמקשיב. כשעובד מסביר על קושי במכירה, או בתפעול, אל תחשבו על הסנדוויץ' שמחכה לכם במקרר, אלא על כיצד להפוך את הקשיים האלה להזדמנויות.

"סדנת תמיכה" – יותר מסתם חיבוק על הגב – 

פעם עבדתי עם בוס שהיה מומחה בלתת הוראות ולהתנדף לעננים. אבל אנחנו יודעים שהצלחה מגיעה גם מתמיכה אמיתית. כסוכני ביטוח (נו מתי אנחנו כבר מחליטים סופית שזה אינטגרטורים פיננסים?), תנו לעובדים שלכם את הכלים להצליח, ולא רק רשימת מטלות. זה יוצר צוות מנצח. תמיכה זה לא רק חיבוקים. זה להיות שם בשביל הצוות שלכם בכל מצב. כשצריך להתמודד עם אתגרים, זה הזמן להציג את הכישורים הנהדרים שלכם בתמיכה אמיתית ומעשית.

"פסטיבל החיוביות" – 

אנחנו כולנו יודעים איך נראה משרד עם אווירה מדכאת. כמו בסרטי זומבים, רק בלי הזומבים. בואו נודה על האמת, עובדים שמחים זה כמו סוכר בקפה – הכל טוב יותר איתם. יצירת אווירה חיובית זה לא רק להגיד 'יפה' כל פעם שמישהו מדפיס נכון. טיפ ממני, תהפכו את המשרד שלכם למקום שבו כולם רוצים להיות. תגמולים (לא, זה לא בהכרח שם נרדף לבונוס או כסף) , הומור, הכרה בהישגים – זה הדלק של המנוע שלכם…ושל העובדים.

"גמישות עד המדף העליון" – לא רק ביוגה – 

אחד הבוסים שלי היה כל כך קשיח שנראה היה שהוא יכול לשבור בכל רגע. אל תהיו כמוהו. היו גמישים, היו פתוחים לשינויים ולרעיונות חדשים. העולם משתנה, ואתם צריכים להיות בקצב שלו. כשעובד צריך גמישות, זה לא הזמן להיות כמו עץ אלון קשוח. הראו שאתם יכולים להיות גמישים, להקשיב לרעיונות חדשים ולהתאים את עצמכם לצרכים המשתנים של הצוות. לפעמים, הרעיון הכי טוב יכול להגיע מהעובד הכי פחות צפוי.

"מסיבת תקשורת" – כי לא כולם קוראים מחשבות – 

פגשתי בוסים שהייתי צריכה לשלוח צייד סימנים, מלקט וגשש, כדי להבין מה הם רוצים. אל תהיו אותם בוסים. תקשורת זה לא רק לשלוח אימיילים שמתחילים ב'היי'. זה לדבר בצורה ברורה וישירה, לתת משוב מועיל ולוודא שכולם יודעים מה קורה ובעיקר גם למה. דברו ברור, דברו ישירות, והכי חשוב – דברו. תקשורת היא המפתח לכל דבר טוב.

"המבוגר האחראי" – גבולות, זה לא רק בגאוגרפיה – 

אז כן, גמישות זה נהדר, אבל יש גם מקום להיות לפעמים המבוגר האחראי שבחדר. זה כמו עם ילדים, לפעמים צריך לדעת לומר 'לא'. אם עובד לא מתמיד בעבודתו, הדבר הקבוע היחידי אצלו הוא איחורים ועוד כל מיני "ירקות" מהסוג שמקלקל את הסלט, זה הזמן להגיד באהבה (אבל בנחישות): "חבר'ה, יש כאן קווים שלא עוברים". זה יוצר סביבת עבודה בריאה ומאוזנת ובעיקר, מייצר תיאום ציפיות.

לסיכום, זהו חברים, סיור קצר בגן הפלאות של הבוסים הגרועים. קחו את הלקחים האלה, הפכו אותם לשלכם, ותהפכו למנהלים שכולם רוצים לעבוד עבורם. או לפחות, שלא ינסו לברוח מכם במעלית.