חבר או אויב?

אנחנו מאומנים מטבע האדם לתהות, לחשוב ולהרהר בכל זמן נתון שלנו.

שקט.

מתי בפעם האחרונה הצלחתם פשוט לא לחשוב? תנסו רגע..
הקול הקטן, זה שאיתנו תמיד, הולך איתנו לכל מקום. הוא החבר הכי טוב שלכם או האויב שלכם?

הקול הזה. הוא קם איתנו בבוקר וחושב איתנו ביחד מה ללבוש, הוא עוזר לנו להתלבט מה אנחנו רוצים לאכול היום, הוא שם להזכיר לנו לא לשכוח לקנות חלב בדרך הביתה והוא תמיד שם להגיד את דעתו. 

אם תנסו להפסיק לחשוב אתם תראו שהוא יצוץ שוב, לבד, על דעת עצמו. לקול הקטן שלנו יש חיים משלו, מחשבות משלו ורצונות משלו והוא תמיד יחליט להגיע בדיוק ברגע שאנחנו הכי רוצים להירדם.


"דיבור פנימי הוא ביטוי שקט של דיבור המכוון אל העצמי ונעשה ללא שימוש בקול. הדיבור הפנימי מקושר ליכולת החשיבה המילולית של האדם, אשר מתפתחת בעקבות יחסי הגומלין שבין מחשבות למילים" (ויקיפדיה).

אם תשאלו אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, רוב הסיכויים שתקבלו תשובה הדומה להגדרה. הדיבור הפנימי הוא הקול של המחשבות שלנו הוא דרך התקשורת שלהן. 

אך אם תשאלו אנשי רוח, התשובה תהיה שונה לגמרי.
אנחנו מאומנים מטבע האדם לתהות, לחשוב ולהרהר בכל זמן נתון שלנו.
למוח שלנו יש מספר קולות בפנים. חלקם יהיו טובים אלינו וחלקם ההפך. הקושי האמיתי הוא לדעת לזהות אותם להפריד ביניהם ולהשתמש בהם לפי הצורך.

אנשי רוח יגידו לכם שהקול הפנימי שלנו הוא האינטואיציה שמטרתה היא לכוון אותנו ולהזהיר מפני סכנה. התחושות הפנימיות האלה שאחר כך אנחנו יודעים לבוא ולהגיד "אני פשוט ידעתי את זה", "הרגשתי בתחושות בטן שזה לא בשבילי" .
הקול הפנימי הזה מגיע דרך החושים שלנו, בצורה בלתי מודעת, תחושה כזאת שעוברת בגוף ולא ממש ניתנת להסבר.

גם חרדה ופחד באים לידי ביטוי כחלק מהקולות האלה שאנחנו שומעים.
הם שם בשביל להטיל ספק, בשביל לחשוב שאולי אנחנו לא מספיק טובים, בשביל לעשות השוואות ובעיקר בשביל להמשיך ולהזין את הפחד.
הקול הזה הוא הטבע שלנו, ככה המוח פועל זה האגו – נעים להכיר.

עולם התודעה הוא ענק, רחב ובעיקר מדהים לכל מי שיבחר ללכת בדרך וירצה ללמוד. הרבה ספרים נכתבו כבר בנושא ובסוף המאמר יש שניים מהם שעשו עבודה מצוינת עבורי.

 
אבל לא בשביל זה התכנסנו נכון?
סיכמנו שהדבר הכי קשה הוא להבין מתי האינטואיציה שלנו  מדברת ומתי שאר הקולות. הרבה אנשים לא יודעים לעשות את ההפרדה ולהבחין מתי הפחד מדבר ומתי הקול הפנימי האינטואיטיבי. המיינד שלנו לפעמים כל כך חזק שלעיתים זה גורם לבלבול. אז בואו נעשה קצת סדר או לפחות ננסה..

כמו שכתוב בעמוד הראשון בספר בישול מרוקאי – "קודם כל תירגעי" …..

אתם בסיטואציה? הראש חופר ולא נותן מנוח? קודם כל לעצור.
תנסו לחשוב מאיפה זרם המחשבות הזה מגיע.

החרדה תהיה משהו שמגיע מהמחשבות. האינטואיציה מהגוף.
הגוף שלנו לא מסוגל להכיל את שניהם כלומר אנחנו לא יכולים בו זמנית גם להקשיב לשכל שלנו וגם לגוף.
נסו להבין אם הדברים רצים לכם בראש הם תחושות הנובעות מהגוף או מהמחשבה. אם המחשבות עוסקות בשאלה "מה אם..?", מתעסקות בעבר או בעתיד, כנראה שהחרדה מדברת ולא הקול הפנימי שלנו. אם הגוף קפוץ ולא נינוח סימן שהראש מדבר.

האינטואיציה (הקול הפנימי על פי אנשי הרוח) מדברת אלינו רק בכאן ועכשיו, ברגע הזה.
אין לה זמן כמו לשאר הקולות, אי אפשר להרגיש דברים בצורה אינטואיטיבית לא בזמן הזה כלומר אם אתם רוצים לדעת אם נכון לכם לטוס לחו"ל עוד חצי שנה? לעזוב את העבודה עוד שנה או לעבור דירה עוד שלושה חודשים? האינטואיציה לא תדע לתת לכם תשובה.
היא יודעת להגיד מה הגוף מרגיש– כאן ועכשיו. 

הבעיה העיקרית שלנו בחיי היומיום היא שרובנו לא מצליחים לחיות את ההווה ומתעסקים בעבר והעתיד ולכן האינטואיציה היא לא מה שמנחה אותנו.
היא תדע לבוא לטובתנו רק אם נשאל את עצמנו מה אני מרגיש בגוף עכשיו.
אם עכשיו, כשאני נפגשת עם החברה הזאת שתמיד מתלוננת, מקטרת ושום דבר לא טוב לה, אני מרגישה תחושה כוללת בגוף שהיא לא טובה לי, אני לא מרגישה בנוח, אני לא אוהבת את מי שאני לידה – זו אינטואיציה.

בנוסף, נסו לחשוב איך המחשבות האלה משדרות לכם?
האם אתם חושבים את אותם הדברים ואותן התחושות בלופ? זה לא מרפה מכם ואתם לא מצליחים להירדם מרוב שאתם שקועים במחשבה? אם כן אלו הם שאר הקולות ולא אינטואיציה.
אינטואיציה נותנת לנו תחושה ברורה, שלמה, של הבנה עמוקה מה צריך לעשות הלאה בלי להתבלבל. היא לא מתישה אותנו.

אחת הדרכים ללמוד להרגיש את הגוף, המחשבות והתחושות היא מדיטציה.
תרגול מדיטציה באופן קבוע מלמד אותי להיות קשובה למחשבות שלי ולקולות האלה ולהפריד ביניהם.

זה לא אומר שאתם צריכים להפוך ל"רוחניקים", או לשבת במקדש בהודו חודשיים.
מה כן? נסו להיות מודעים, מודעים לעצמכם ולקולות האלה ולהבדלים ביניהם.
ההחלטה אם אתם תנהלו את הקולות או הם ינהלו אתכם – בידים שלכם.

אחרי הכל, כל אחד צריך מקום שפוי לצאת בו מדעתו בשלווה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מאמרים אחרונים בקפה דילמה

קפה-דילמה-נעה-רואימי

קפה דילמה
עם נעה רואימי

אני מאמינה שלא חייבים לחטוף סטירה מהחיים כדי להתעורר ל- WAKE UP CALL

האישיו שלכם הוא האתגר שלי.

המומחיות שלי היא השילוב בין הBEING (ההוויה שלנו, אמונות, אירועי עבר, מחשבות והמיינד שלנו)
לDOING (פרקטיקה, משימות, יעדים, וכל הת'כלס).

אני מאמינה בשילוב, באיזון של שניהם.

עוד מקפה דילמה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דילוג לתוכן