ארוחת שישי האחרונה, ממש לפני ראש השנה, כהרגלנו, נפגשים כל המשפחה.
הפעם כל נושא המיסטיקה עלה על השולחן. החלטתי להעלות שאלה שקראתי בספר מצוין ושאלתי את כולם- "אם הייתם יכולים להוסיף עין שלישית בכל מקום בגוף שלכם, איפה הייתם ממקמים אותה? ולמה?"
מיד השאלה הפכה לדיון בפני עצמו, כל אחד זרק בתורו את התשובה שלו לשאלה.
רוב התשובות היו שככל הנראה היו ממקמים אותה באזור הגב, העורף כי ככה יוכלו להרחיב את טווח הראייה שלהם לכל האזור האחורי שנחשב שטח מת.
חייכתי לעצמי, גאונות.. התשובות היו בדיוק כמו בספר.
הסופר סיפר שכאשר שאל ילדים את אותה השאלה, קיבל תשובות שלא ציפה להן.
אחד הילדים הציע פתרון מעניין, בו אמר שהיה ממקם את העין השלישית שלו דווקא על קצה האצבע המורה שלנו. אותה אצבע יכולה להצביע למעלה, למטה, להיכנס מתחת לספה שאנו מחפשים משהו ולא מוצאים, היא יכולה לעבור מעל הארון ובין החריצים ובכל המקומות היצירתיים..
במקום עין בגב- שהיא חשיבה סטטית, נחשפה חשיבה דינמית – עין באצבע.
תודו שעל זה לא חשבתם..
(מתוך הספר של ירין קימור "הבלתי אפשרי, אפשרי").
התשובות שעלו בארוחה ביחד עם ברכות ה"שנה טובה" שהחלו להגיע והפוסטים המאחלים הביאו אותי לתהות על ראש השנה שמתקרב.
בכל שנה בראש השנה, אני רואה פוסטים על איחולים והחלטות גרנדיוזיות בסגנון של "השנה החלטתי שאני יורדת 20 קילו, מתחילה לרוץ, אעשה את המיליון, אמצא זוגיות…" ועוד. אין לי שום דבר נגד ההצהרות האלו, נהפוך הוא.
הבעיה היא שביום יום אני פוגשת את כל אותם האנשים שהצהירו ורואה את כל אותן הבטחות מתמסמסות להן עד בואה של שנה חדשה, שנה לועזית חדשה או יום הולדת..
הנטייה האנושית שלנו היא לצאת בהצהרות כאלה גדולות אך בבין לבין, אנו נשאבים לשגרת היום יום. מעטות הפעמים בהן אנשים מצליחים להגשים אותן ולגשר על הפער שבין התוכנית למציאות.
אז עצרתי לחשוב.
מה המיומנות הנדרשת כדי באמת להפוך כל אחת מן המטרות מעצם היותן מטרה לידי מציאות, לאפשריות לביצוע.. מה החוט שמקשר את הכל יחד והופך אותו לקיים ואפשרי?
התשובה הייתה – גמישות מחשבתית.
גמישות מחשבתית היא היכולת לעבור שינוי ללא התפרקות.
היא פוגשת אותנו בכל היבט בחיינו. היא היכולת שלנו לחשוב מחוץ לתבנית שהוטמעה בנו במהלך השנים, לחשוב בצורה יצירתית, לחשוב ממקום של מענה על צורך, לחשוב אחרת..
ואותה גמישות מחשבתית היא אם כל המיומנויות, היא הבסיס, היא השריר הראשון עליו נצטרך לעבוד בדרך להצליח.
היא תפגוש אותנו כשנבחר לנהל שיחה עם אנשים בעלי דעות מנוגדות משלנו.
היא זו שתקבע האם נהיה במקום צדקני, כזה שמחפש להוכיח את הטענה שלו וזו כל מטרת השיחה או שמא נהיה פתוחים לשמוע עוד דעות? לקבל עוד צורת חשיבה? אולי אפילו לאמץ אחת חדשה.
היא תהיה בשלב הזה בזוגיות בו לכל אחד מבני הזוג יש את הדברים המועדפים עליו וצריך למצוא את הדברים שאהובים על שני הצדדים כדי ליצור בילוי משותף.
אותה גמישות מגיעה מהמקום שלנו לא להגיד ישר 'לא' לרעיונות שהם לא בהכרח הכוס תה האהובה עלינו, אלא לנסות גם את הדברים הפחות אהובים, והאהובים עלינו ופחות על בן הזוג וכך אנו מרוויחים גם יותר חוויות משותפות, גם התנסויות חדשות שאולי יפתחו לנו עוד אופקים וגם זמן איכות.
הגמישות תפגוש אותנו בעבודה.
העולם של ימינו, ביחד עם הקורונה הביאו סוג חדש של עובדים. העבודה במשרד היא כבר לא ברירת המחדל ועברנו לעבוד מהבית. שם פוגשות אותנו דילמות של מתי מתחילה העבודה ומתי מתחיל הזמן שלי פשוט בבית, החופש שלי. אם לא נייצר גמישות מחשבתית, יכולת הסתגלות למצב החדש לא בטוח שנוכל לעבוד בכל עבודה.
בנוסף, היא תפגוש אותנו בהיבט הלימודי.
האינסטינקט האנושי שלנו הוא הקיבעון המחשבתי, בבחירה שלנו "מה ללמוד" לרוב המוח יכווין אותנו לתבנית של התואר, לימודים ארוכים של שנים וכו'. אותה גמישות באה לידי ביטוי ביכולת ובשינוי בעולם לרכוש מקצוע גם דרך קורסים (אין נכון או לא נכון יש מה מתאים עבור כל אחד).
היא תתבטא בעובדה שתואר מגדיר לנו מערכת שעות מסויימת, סילבוס ונושאים לפי סדר מסויים, הבחירה בעולם הקורסים הדיגיטלים מחייבת להביא עימה את הגמישות בהבנה שעליי לנהל את עצמי בזמן שלי, ליצור מערכת שעות לכל אותם קורסים על מנת לעשות סדר, להתקדם ולהביא לפועל את מה שלמדתי.
הגמישות המחשבתית הזו, היא שריר, אחד קשה כזה שצריך הרבה אימון כדי לראות את התוצאות שלו אבל כאשר הן יגיעו זה יהיה בכל תחום בחיינו.
איך מאמנים אותו? תעצרו לחשוב.
בכל פעם שאתם מרגישים שנתקלתם בבעיה, עצרו ושימו סימן שאלה על אופן החשיבה שלכם על הבעיה.
האם אתם נשאבים לתבניות חשיבה מוכרות מהעבר? האם אתם בתחושה של לופ מחשבתי?
אם עדיין נתקעתם במציאת הפתרון, אתגרו את עצמכם והתייעצו עם מישהו אשר הינכם מעריכים המחזיק בדעה מנוגדת משלכם.
ולכן, השנה אני אאחל לכם, לסובבים אותי ולי שנה של גמישות מחשבתית, שנה בה לא נציב מטרות ענק אלא נבחר לאמן שריר אחד שיאפשר לנו צמיחה אמיתית.
שנה של גמישות, כזו של ילדים.
שנה טובה.
