אני יכולה לראות אתכם. כן כן, אתם, אלה שמרימים גבה ומפטירים נשיפה מבין שפתיהם בספק זלזול, מגלגלים עינים ואומרים לעצמם – "לא יכלה לכתוב בעברית? מה מסובך כל כך…אנחנו חיים במדינת ישראל והשפה הרישמית פה היא עברית…אז מה הקטע שלה עכשיו עם האנגלית הזו?".
אתם צודקים.
אבל זה בדיוק הענין. פה קבור הכלב. (מי מבני ה- 30 שפה אולי מכיר במקרה את להקת כוורת וסיפורי פוגי, יבין מה אומרת השורה הזו שרק מסגירה את גילי המופלג).
ממחקר רחב היקף שקיימה המחלקה לארגון וקשר עם ישראלים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית מתברר כי נכון לאפריל 23 ישנם מיליון ישראלים שחיים בחו"ל. רילוקיישן, נוודות דיגיטלית, או כל וריאציה אחרת שאתם יכולים לחשוב עליה.
מיליון ישראלים.
ו..הפלא ופלא…מסתבר שיש להם צבירות פנסיוניות, כספים בחשבונות בארץ, פוליסות ביטוח, רכוש, וכן…הם גם מבוטחים בחלקם בביטוח נסיעות לחו"ל. בעיקר הנוודים הדיגיטלים שביניהם.
ואתם יודעים מה היופי?
הם נמצאים בחו"ל אבל מעדיפים שמישהו בארץ יטפל להם בכל ההתנהלות הפיננסית הזו (סיכונים, חיסכון ארוך טווח, פיננסים ואלטרנטיבי).
ולמה?
כי הם ישראלים. וישראלים סומכים רק על ישראלים. בעיקר בכל מה שקשור לנכסים שלהם בארץ ולבריאות שלהם בחו"ל ובכלל.
אבל איכשהוא, החברים שלהם, הסוכנים / המתכננים הפיננסים ושאר בעלי המקצועות הכלכליים, אלה שנשארו כאן, לא זוכרים את זה.
וכך נוצר אוקיינוס כחול חדש בחסות הגלובליזציה.
לפני חודש, דיברתי עם סוכן, מומחה בביטוח נסיעות לחו"ל. הוא מוצא פתרונות מדהימים לבעיות של גולשי סקי למיניהם שיוצאים לחופשות יקרות של שבוע ברחבי אירופה וגם לכאלה שנמצאים באמזונס וחוקרים מקרוב את השפעותיהן של פטריות על המוח האנושי. בין לבין סיפרתי לו שיש קהילה שלמה של נוודים דיגיטלים ישראלים בפייסבוק שזקוקים לפתרונות ארוכי טווח בסוג הביטוח הזה מן הסיבה הפשוטה, הם עובדים ומטיילים בעולם כדרך חיים, לא רק 180 יום בשנה.
איך אני יודעת? יש לי אחת כזו. חלקכם אפילו מכירים אותה. היא בת 24 עובדת על הלפטופ ונעה בעולם בעקבות השמש. מרוויחה למחייתה בשקלים, דולרים ויורו וחיה בבאטים, רופי, פיזו, ריאל וכד' וכל מה שהיא זקוקה לו זה חוף, קצת קוקוסים ו- WIFI.
התשובה שנתן לי היתה – "יש מצב". הוא עסוק בזמן האחרון בכמה מיזמים. לא נראה לי שזה אחד מהם. מישהו רוצה להרים את הכפפה? כי מסתבר שיש רק סוכנות אחת שמספקת פתרונות בכיוון הזה. בטוחה שיש מקום לעוד.
מנגד, היתה לי פגישה מעניינת שבוע שעבר עם סוכן שהחליט לשכור את שירותי חברת התפעול שלי. כששוחחנו על מנת שאבין יותר לעומק מה הצרכים שלו, אופי התיק והפעילות הסביר לי שהיות וגם ככה הוא עושה רק פגישות זומיות, החליט שאין מניעה שלא ימשיך את הטיול הגדול שלו תוך כדי עבודה והוא ארז את מיטלטליו וטס לבלות את ימיו בניתוח תיקי לקוחות וטיפול בהם היישר מאחד החופים היפים יותר בתאילנד. בינתיים לתמיד. עד שימאס גם לו מקוקוסים.
כשדיברנו, אמרתי לו שאני חושבת שהקהילה הישראלית הנוודת היושבת בקופנגן, תשמח אם הוא יטפל בתיקים הפנסיוניים של כל הפרילנסרים כמוהו אשר מארחים לו לחברה מידי יום לפטופ אל לפטופ בצוותא בריזורטים. זה אפילו יהיה קסום לעשות פגישות פרונטליות ולעבור על מסלקה והר הביטוח תחת עץ קוקוס רענן (כל זמן כמובן שאתה דואג להיות מבוטח בביטוח למקרה מוות כי כשאגוז קוקוס נוחת עליך מגובה 30 מטר זה לא תמיד נגמר בטוב).
התשובה שנתן לי היתה – "WOW!! איך לא חשבתי על זה! ת'כלס…הכסף נמצא ממש מתחת לפנס (או לקוקוס במקרה הזה) ((((: ".
הוא רץ להיות "על זה".
היום שלחתי לו הודעת ווטסאפ…"לא לשכוח לשאול את הלקוחות החדשים אם השאירו את הכסף הפנוי שהם חוסכים בפק"מ או בעו"ש כי במקום זה אפשר לשים אותו בגמל להשקעה או רחמנא ליצלן בפוליסת חיסכון פיננסי בחברת ביטוח. שילך קצת קדימה, במקום אחורה…למה לתת לבנקים להינות על חשבון היהודי הנודד?"…
קיבלתי סמיילי גדול עם נשיקה חזרה. נראה לי שהבין.
חברים, העולם הטכנולוגי מספק לנו הזדמנויות שלא חלמנו עליהן. כל מה שנדרש הוא רק להתבונן סביבנו היטב, לזהות צרכים ולייצר אינטרקציות.
ואתם יודעים…אינטרקציות מייצרות טרנזקציות.
הולכת לסגור את החופשה הבאה שלי. אחרי הכל לא חיבקתי את הילדה כבר הרבה זמן. הגיע העת ל-REUNION.
