שוקולד, בדידות ומה שביניהם

כשאנחנו אומרים לעצמנו 'אני לא יכול לחיות בלי שוקולד' זה משפט שאנחנו מסוגלים לחיות איתו.

"אני אקח בבקשה עוגת שוקולד" היא אמרה למלצרית ומיד הסתובבה אליי והמשיכה
"אין אני לא יכולה בלי שוקולד".

"למה שוקולד זה חשוב?" שאלתי

"שוקולד עושה לי טוב וטעים" היא השיבה.

"ולמה חשוב שיהיה טוב וטעים?"

"אממממ.. כי כשטוב וטעים לא רע" אמרה.

"ולמה חשוב שלא יהיה רע?" שאלתי.

"לא מבינה לאן זה הולך" אמרה והוסיפה " כי כשרע לי אני לא מי שאני רוצה להיות".

"ולמה חשוב להיות מי שאת רוצה להיות?" הקשיתי עליה..

"כי כשאני לא מי שאני רוצה להיות אני נוראית".

"ומה הבעיה בלהיות נוראית?" המשכתי בתשאול.

"מה הבעיה? אממ כי כשאני נוראית אני לבד".

"ולמה חשוב לא להיות לבד?" אני ממשיכה בשלי..

"כי לבד זה מפחיד. אני מפחדת להיות לבד אני רוצה שיהיו לי חברים.
רגע.. איך הגענו לזה בכלל? לא דיברנו על שוקולד?" היא אמרה בחצי חיוך חצי מופתעת.

כשאנחנו אומרים לעצמנו 'אני לא יכול לחיות בלי שוקולד' זה משפט שאנחנו מסוגלים לחיות איתו.
'אני לא רוצה להיות לבד' זה משפט שדורש מאיתנו אומץ לומר אותו, אנחנו לא מסוגלים לחיות איתו ולהגיד אותו לעולם הופך את זה ליותר קשה.

דרך תשאול של שאלה אחת שחזרה על עצמה, צפה אמונה מגבילה שליוותה אותה מבלי שתשים לב.

לרוב האמונות המגבילות שלנו ביחסינו אל העולם, אנשים, כסף, עצמנו, לא נהיה מודעים ולא נרגיש מתי הן מנהלות אותנו. 

אנחנו חיים את הסימפטומים של אותה אמונה ולא מגיעים לשורש הבעיה. 

אם נחזור רגע לבסיס, להתחלה..
נולדנו "טבולה ראסה" נקיים, בלי חסמים, אמונות, בושה.
במהלך השנים נחשפנו לכל כך הרבה גורמים חיצוניים שהשפיעו עלינו וגרמו לנו "לאמץ" אמונות לחיינו.

ההורים שלנו, החברים שלנו, החברה שבה אנו חיים, גורמי סמכות.

האחריות שלנו היא להטיל ספק. ספק במחשבה שלנו, ספק באמונות.

כולנו מכירים את המשפטים "נשים לא יודעות לנהוג" או "גברים לא יודעים לעשות כמה דברים במקביל" 

וכולנו הטמענו את האמונות האלה במחשבה, אם נרצה או לא. 

כשמופיע גבר שיודע להיות מולטיטאסקינג אנחנו נגיד לעצמנו שכנראה הוא "מיוחד", או בחורה שיודעת לנהוג כנראה נסביר זאת לעצמנו בתירוץ שהיא "נוהגת כמו גבר". 

האמונות מוטבעות בנו כה עמוק עד כדי כך שגם אם ניתקל במקרה שלא תואם את האמונה, נבחר לתת סיבות ותירוצים שיסבירו את התופעה. 

אז איך בכל זאת לוקחים משפט כמו 'אני לא יכולה לחיות בלי שוקולד' ומבינים שיושבת תחתיו אמונה?

מעצם הביטול העצמי, אני לא יכולה לחיות בלי..

האמונות שלנו פועלות כמו פילטר על עדשה של מצלמה, הן משנות את האופן שבו אנו רואים את העולם. אנו מתאימים את עצמנו, את הפעולות שלנו, המחשבות שלנו, המוטיבציה, הרצונות לפי אותן אמונות.

כמה פעמים יצא לכם לומר משפטים כמו:

-אני לא יצירתית

-אני לא טוב במתמטיקה

-אין יותר גברים טובים, כולם תפוסים

-אני לא בחורה כמו כולן 

-אני לא מוכנה לקשר, אני עסוקה מידי

-להרוויח הרבה כסף בישראל זה קשה

תעצרו לשאול את עצמכם, האם אני לא יצירתית בשום דבר? האם איי פעם הייתי יצירתית במשהו?

בתור מי שהייתה אומרת את המשפט 'אני לא יצירתית' במשך שנים, עצרתי לשאול את עצמי את השאלות האלה וגיליתי שאני אולי לא יצירתית בכל מה שקשור לציור, לאומנות, אבל באותה המידה אני מאוד יצירתית במציאת פתרונות, אני יצירתית באוכל.. 

מודעות היא שם המשחק, היא ההתחלה של כל שינוי ותהליך.

אם נהיה מודעים לשפה שלנו, בעיקר כלפי עצמנו, כל הדיאלוג הזה שנמצא לנו בראש, נוכל לזהות את אותם דפוסים קטנים, אמונות מגבילות המבצבצות מתוכנו במהלך היום.

תעצרו לשאול את עצמכם,

מה אני מרגיש שאני לא יכול לעשות?
מה אני לא מספיק טוב כדי לעשות?
מה אני חושב שהוא בלתי אפשרי עבורי?

האם זו תחושה? או עובדה קיימת? האם ניסיתי ולא הצלחתי? האם ניסיתי שוב? האם אני מחפש לעצמי סיבות למה פעם אחת זה כן הצליח ובשאר הפעמים לא?

לא פשוט להיות מודעים אליהן, לא פשוט לרצות לשנות אותן, והכי קשה להחליט לעבוד עליהן ולא לתת להן לנהל אותנו.

התפתחות אישית היא מושג מפוצץ עבור רוב האנשים, משהו גדול, משהו שלא כולם מצליחים לעשות, שהוא יעד להשגה. 

אבל התפתחות אישית מתחילה במודעות שלנו, היא מתחילה בהבנה שלנו מי מנהל לנו את החיים, היכן ובמה אנו בוחרים לקחת אחריות על המעשים שלנו, על האוטומט שלנו, ועל החשיבה שלנו. 

התפתחות אישית מתחילה בדברים הקטנים.

תתחילו בקטן. לבחור לחיות במודעות.
שימו לב במשך שבוע מה המשפטים שאתם אומרים לעצמכם  – אני לא מסוגל בלי, אני לא יכול, אין סיכוי ש… 

הצלחתם במשך שבוע לתת תשומת לב למילים ולזהות את הסימפטומים של האמונות שלכם? התקדמתם צעד משמעותי לעבר הפתרון. 

אם אתה לא יכול לעשות דברים גדולים, תעשה דברים קטנים בצורה גדולה (נפוליאון היל)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מאמרים אחרונים בקפה דילמה

קפה-דילמה-נעה-רואימי

קפה דילמה
עם נעה רואימי

אני מאמינה שלא חייבים לחטוף סטירה מהחיים כדי להתעורר ל- WAKE UP CALL

האישיו שלכם הוא האתגר שלי.

המומחיות שלי היא השילוב בין הBEING (ההוויה שלנו, אמונות, אירועי עבר, מחשבות והמיינד שלנו)
לDOING (פרקטיקה, משימות, יעדים, וכל הת'כלס).

אני מאמינה בשילוב, באיזון של שניהם.

עוד מקפה דילמה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דילוג לתוכן